חברות מוליכים למחצה אמריקאיות אינן יכולות להוציא כסף על בניית מפעלים מתקדמים בסין או ייצור שבבים עבור השוק האמריקאי.
חברות מוליכים למחצה אמריקאיות שיקבלו 280 מיליארד דולר בתמריצים של שבבים וחוק המדע ייאסרו להשקיע בסין. החדשות האחרונות מגיעות ישירות משרת המסחר ג'ינה ריימונדו, שעדכנה אתמול את הכתבים בבית הלבן.
CHIPS, או חוק התמריצים המועדפים לייצור מוליכים למחצה באמריקה, הסתכם ב-52 מיליארד דולר מתוך 280 מיליארד דולר והוא חלק ממאמצי הממשל הפדרלי להחיות את ייצור המוליכים למחצה המקומי בארצות הברית, אשר מפגרת אחרי טייוואן וסין.
כתוצאה מכך, חברות טכנולוגיה המקבלות מימון פדרלי במסגרת חוק CHIPS ייאסרו לעשות עסקים בסין למשך עשר שנים. ריימונדו תיאר את הצעד כ"גדר שתבטיח שאנשים המקבלים מימון CHIPS לא יאיימו על הביטחון הלאומי".
"אסור להם להשתמש בכסף הזה כדי להשקיע בסין, הם לא יכולים לפתח טכנולוגיה מתקדמת בסין, והם לא יכולים לשלוח את הטכנולוגיה העדכנית ביותר לחו"ל." "תוצאה מכך."
האיסור פירושו שחברות אינן יכולות להשתמש בכספים כדי לבנות מפעלים מתקדמים בסין או לייצר שבבים לשוק האמריקאי במדינה המזרחית. עם זאת, חברות טכנולוגיה יכולות להרחיב את כושר ייצור השבבים הקיים שלהן בסין רק אם המוצרים מיועדים לשוק הסיני בלבד.
"אם הם ייקחו את הכסף ויעשו משהו מכל זה, נחזיר את הכסף", השיב ריימונדו לכתב אחר. ריימונדו אישר שחברות אמריקאיות מוכנות לציית לאיסורים שנקבעו.
הפרטים והספציפיקציות של האיסורים הללו יוחלטו עד פברואר 2023. עם זאת, ריימונדו הבהיר כי האסטרטגיה הכוללת סובבת סביב הגנה על הביטחון הלאומי של ארצות הברית. ככזה, לא ברור האם חברות שכבר השקיעו בסין והודיעו על הרחבת ייצור הצמתים במדינה צריכות לסגת מתוכניותיהן.
"אנחנו הולכים להעסיק אנשים שהיו מנהלי משא ומתן קשוחים במגזר הפרטי, הם מומחים בתעשיית המוליכים למחצה, ואנחנו הולכים לנהל משא ומתן על עסקה אחת בכל פעם ולהפעיל לחץ על החברות האלה כדי להוכיח לנו - אנחנו צריכים שהן יעשו את זה מבחינת גילוי פיננסי, להוכיח לנו מבחינת השקעות הון - להוכיח לנו שהכסף הכרחי לחלוטין כדי לבצע את ההשקעה הזו."
מאז נחתם חוק דו-מפלגתי נדיר, חוק השבבים, באוגוסט, מיקרון הודיעה כי תשקיע 40 מיליארד דולר בייצור בארה"ב עד סוף העשור.
קוואלקום וגלובלפאונדריס הכריזו על שותפות של 4.2 מיליארד דולר להגברת ייצור המוליכים למחצה במפעלה בניו יורק. מוקדם יותר, סמסונג (טקסס ואריזונה) ואינטל (ניו מקסיקו) הכריזו על השקעות של מיליארדי דולרים במפעלי שבבים.
מתוך 52 מיליארד הדולר שהוקצו לחוק השבבים, 39 מיליארד דולר מופנים לעידוד הייצור, 13.2 מיליארד דולר מופנים למחקר ופיתוח ופיתוח כוח אדם, ו-500 מיליון הדולר הנותרים מופנים לפעילויות שרשרת אספקה ​​של מוליכים למחצה. כמו כן, הוצג זיכוי מס של 25 אחוזים על הוצאות הון המשמשות לייצור מוליכים למחצה וציוד נלווה.
על פי איגוד תעשיית המוליכים למחצה (SIA), ייצור מוליכים למחצה הוא תעשייה של 555.9 מיליארד דולר שתפתח צוהר חדש עד 2021, כאשר 34.6% (192.5 מיליארד דולר) מהכנסות אלו יועברו לסין. עם זאת, יצרנים סינים עדיין מסתמכים על עיצובים וטכנולוגיות של מוליכים למחצה אמריקאים, אך ייצור הוא עניין אחר. ייצור מוליכים למחצה דורש שנים של שרשראות אספקה ​​וציוד יקר כמו מערכות ליתוגרפיה אולטרה סגולות קיצוניות.
כדי להתגבר על בעיות אלו, ממשלות זרות, כולל ממשלת סין, ביססו את התעשייה וסיפקו תמריצים באופן רציף לייצור שבבים, מה שהביא לירידה ביכולת ייצור המוליכים למחצה בארה"ב מ-56.7% בשנת 2013 ל-43.2% בשנת 2021. עם זאת, ייצור השבבים בארה"ב מהווה רק 10 אחוזים מסך ייצור השבבים העולמי.
חוק השבבים וצעדי איסור ההשקעות של סין סייעו גם הם להגביר את ייצור השבבים בארה"ב. בשנת 2021, 56.7% מבסיסי הייצור של חברות שבסיסן בארה"ב יהיו ממוקמים בחו"ל, על פי ה-SIA.
ספרו לנו אם נהניתם לקרוא את החדשות האלה בלינקדאין, בטוויטר או בפייסבוק. נשמח לשמוע מכם!